שרון עו"ד נ' זוארץ

החלטה

1.בפניי בקשה למחיקת קובלנה ללא צו להוצאות. לטענת המבקש-הקובל, לאחר שבית המשפט סירב לפסול עצמו מלדון בתיק, הוא משוכנע כי לא יזכה למשפט הוגן ונטול פניות, כמפורט בבקשה.

2.המשיבה-הנקבלת, מתנגדת לבקשה. לטענתה, יש להורות על זיכוייה ועל חיוב הקובל בהוצאות בהתאם לסעיף 80 (א) לחוק העונשין. נטען כי מטרת בקשת הקובל הינה לגרום להעברת הקובלנה לידי מוטב אחר, תוך הגשתה מחדש. נטען כי מדובר בבקשה שלא הוגשה בתום לב והמהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. נטען כי אומנם לא בוצעה הקראה פורמאלית של כתב האישום ועל כן יש להורות על ביטול האישום, אך היות ומדובר בקובלנה פרטית ביטולה מהווה זיכוי לכל דבר. לחילופין, נטען כי יש להתנות את הגשת הקובלנה מחדש בהוצאות ממשיות בכדי למנוע את הגשת הקובלנה מחדש.

3.הקובל בתשובתו מלין על תגובת הנאשמת וחוזר על טענתו לפיה יש להורות על ביטול הקובלנה בהתאם לסעיף 94 (א)לחוק סדר הדין הפלילי ללא צו להוצאות.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות ולנוכח העובדה כי לא התקיימה הקראה במסגרת ההליך אשר לא עבר מן השלב הטרומי של השמעת טענות מקדמיות וביטול חלק מעילות הקובלנה מפאת התיישנות, אני מורה על ביטול הקובלנה בהתאם לסעיף 94 (א) לחוק סדר הדין הפלילי.

4.שתי הערות טרם סיום: הקובל שולט בדיון בקובלנתו והוא רשאי, בכפוף להוראות חוק סדר הדין הפלילי, לבקש לבטלו. נותר רק לדון בשאלת ההוצאות אשר נגרמו לנקבלת ובהשלכות אפשריות של ביטול הקובלנה.

5.לעניין ההוצאות, כאמור בעפ"א (ת"א) 80159/02 דרור חוטר ישי נ' אייל ארד, תק-מח 2007 (3) 13749) אין מניעה, כפי קיימת כלפי המדינה כאשר היא זו המניעה הליכים פליליים, לפסוק הוצאות לטובת הנקבלת, גם כאשר קובלנה מבוטלת ללא זיכוי:

"הסיבה המרכזית לצמצום סמכותו של בית המשפט בפסיקת פיצוי ו/או הוצאות לנאשם שזוכה נעוצה בצורך להבטיח את קיומה של תביעה חזקה אשר תוכל להלחם מלחמה יעילה בפשיעה הגואה, לחזק אותה ולא לרפות את ידיה. הותרת שיקול דעת רחב לרשויות התביעה להעמיד לדין נאשמים הנחשדים במעשה עבירה הינה תנאי בל יעבור לקיומה של מדינת חוק חרף המחיר המשתלם לעתים במקרים בהם מופעןל שיקול דעת זה בשוגג. יש להבטיח כי התביעה לא תרתע מהגשת כתב אישום מקום שיש בידיה די ראיות לביסוסו רק מחמת החשש מפני חיובה בפיצוי במקרה של זיכוי.

....

7. שיקולים כבדי משקל אלו אינם רלוונטיים כלל וכלל כאשר עסקינן בקובלנה פלילית פרטית, אשר מטבע הדברים תחומה מוגבל ומשתרע על מישור צר של שני גורמים פרטיים, ללא כל זיקה לאינטרס הציבורי בדבר העמדת עבריינים לדין.

....

הדעת איננה סובלת השלמה עם מצבלפיו חוסה הליך הגשת הקובלנההפרטית במעין חיסיון המגן עליו מפני פסיקת הוצאות המצוי דווקא בד' אמות הסעיף שנועד לפצות נאשםבגין מאסרו ובגין הוצאותיו לאחר שיצא זכאי בדין.

פרשנות לפיה לעולם יופטר קובל מתשלום הוצאות ו/או מסנקציה כספית א חרת גם אם קובלנתו תמחק או תבוטל מחמת אחת מעשר הסיבות המנויות בסעיף 149 לחסד"פ – אינה עולה בקנה אחד עם מטרת סעיף 80(א) לחוק העונשין ואינה דרה ב כפיפה אחת עימו".

6.לעניין בקשתה של הנקבלת שביטול הקובלנה יותנה בהוצאות במידה ותוגש שוב, הנני להעיר כי הדין אינו מאפשר מהלך של "FORUM SHOPPING" וביטול קובלנות על מנת להגישן מחדש בנסיון לזכות במותב אחר. דרך המלך, והדרך היחידה האפשרית להחליף מותב, הינה על ידי הגשת בקשת פסילה, וקבלתה, בין בפני הערכאה הדנה בהליך ובין על ידי ערעור.

7.במקרה דנן, הקובל הגיש בקשת פסילה אשר נדחתה (יוער כי הבקשה נידונה ככזו על אף שלא הוכתרה בכותרת כאמור. בהמשך פירט הקובל כי לא הכתיר את בקשתו במילה "פסילה" כיוון שבעיניו אין המילה מכבדת את בית המשפט). כפי שצויין, קובל רשאי להחליט לבטל קובלנה. אולם, על רקע הסיבה המוצהרת של בקשת הביטול, הגשת הקובלנה מחדש במטרה להגיע למותב אחר תהווה מהלך בלתי אפשרי מבחינת הדין. אשר על כן, ממילא אין מקום להטיל הוצאות מותנות בגין כך.

8.הנני מבטל את הקובלנה. הקובל ישלם שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ לנקבלת בגין הוצאותיה המשפטיות עד לשלב זה.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"א, 19 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: